תרגיל בהקשבה - צעד נוסף בדרך יחסים קרובים

מה קורה כשהבת שלי נכנסת הביתה נסערת, נרגשת, משתוקקת לספר לי משהו ואני לא פנויה אליה… האם לעזוב הכל מיד ולהקשיב לה למרות כל המתרחש סביב או לדחות את השיחה? איך מומלץ להגיב?

הקשבה היא בסיס למערכת היחסים בין בני אדם,

הזרעים הקטנים ביותר מהם תצמח תקשורת טובה בין בני משפחה בכלל ובמיוחד במערכת יחסים שלך עם הבת שלך.

רוצה להבין עד כמה?

נסי להיזכר במקרה שקרה לך… משהו מסעיר, מרגש – שמח או עצוב

הרמת טלפון לאמא שלך או לחברה

אבל היא?

באותו רגע לא היתה פנויה להקשיב לך – יכול להיות שבאמת לא היה לה זמן

יכול להיות שמיד התחילה עם סיפור משלה "וואי את לא מאמינה מה קרה לי בעבודה היום!!!"

יכול להיות שהיא זלזלה במה שהרגשת "שטויות נו, יאללה תתגברי ותמשיכי הלאה"

באותו רגע

התרגזת?

נעלבת?

יצא לך כל הרוח מהמפרשים ואין לך חשק לספר יותר

אולי גם קצת בודדה?

סך הכל רצית לספר, לפרוק, לחלוק עם מישהו, לא להרגיש לבד… לקבל מזור לתחושת העצב או לשתף מישהו בשמחתך.

איך מתפתחת מערכת יחסים כשהצד השני מגיב ככה לעיתים קרובות?

ועכשיו, קחי את אותה חוויה, את אותן תחושות – וחשבי על הבת שלך

אחר הצהריים – את בטרוף של משימות, עייפה, מותשת

פתאום היא נכנסת הביתה, כולה נרגשת, נסערת

מתה לספר לך משהו

את רואה את זה על הפנים שלה, את הרי מכירה אותה

אבל את עם הקטן שצורח, עם האוכל שתיכף צריך להיות מוכן כי השעה 19:00,

עם ערימת כביסה על הספה

צעצועים מפוזרים בכל מקום

טלוויזיה שדולקת

הסלולרי שלא מפסיק להציק עם הודעות שנכנסות כל שניה

והבת שלך? "אוף אימא את לא מקשיבה לי!!!!!!"

זוכרת את הרגשת הבדידות בזיכרון שחשבת עליו קודם?

ככה היא מרגישה עכשיו.

אבל רגע, לפני הכל תעצרי…

את לא חייבת לזרוק עכשיו הכל הצידה ולהתפנות אליה באותה שניה.

מה שכן, את יכולה לומר לה:

"אני רואה אותך, כמה שאת נרגשת וממש רוצה לספר לי משהו. ואני מאוד רוצה להקשיב לך – בואי נקבע שבתשע, אחרי שהכל יירגע, נשב ונדבר ואז אני כולי שלך, איתך. מה דעתך?"

בקשר קרוב, כשהיחסים טובים – זה לא אומר שאני צריכה לעזוב הכל באותה שניה, לא תמיד זה מתאפשר…

אפשר גם קצת להמתין אם זה לא מתאפשר

תוכלי לתת לה סימן שאת רואה אותה, להתייחס בקצרה, והכי חשוב – לעמוד במילה שלך!

אם קבעתן שיחה ב – 21:00 – האחריות עליך.