אמהות ובנות מתחברות

יחסי אמא – בת זהו הקשר המורכב והמשמעותי ביותר בחיינו כנשים. דרך אמא שלנו אנחנו מבינות מי אנחנו, מה אנחנו, למה אנחנו מסוגלות ומהן נקודות החולשה שלנו

דרך העיניים של אמא וההתייחסות שלה אנחנו בונות את דימוי הגוף והביטחון העצמי שלנו, צומחות ומתפתחות. בגיל ההתבגרות, הקשר ביננו לבין הבנות שלנו נעשה מורכב ולעיתים קשה יותר גם כיוון שה"מרד", כפי שאנו האמהות חוות אותו, הרבה יותר עוצמתי מבחינת הווליום, סגנון הדיבור, האמציונליות וכדומה.

אבל בעצם, אם נחשוב על זה לרגע – אין הרבה הבדל בין בדיקת גבולות בגיל שנתיים לבין בדיקת הגבולות שהיא עושה בגיל ההתבגרות. הקושי, כפי שציינתי, הוא בגלל העוצמות וההתרסה בפנינו.

למעשה, אותה מתבגרת נמצאת בעיצומה של משימת חייה מבחינת התפתחותית – פיתוח זהות עצמית. לשם כך, היא זקוקה לאמא שתדע להציב גבולות ושתגיד את דעתה בצורה ברורה גם אם בסופו של דבר הנערה תעשה הפוך. הנערה המתבגרת נמצאת בתהליך בדיקה של "מה מתאים לי?" היא בוחנת את הערכים שאנו ההורים מאמינים בהם בבית, ולכן לתקופה מסויימת היא תעביר ביקורת נוקבת עלינו ועל דרך החיים שלנו. בסופו של דבר, אם נצליח לשמור על יחסים טובים, כשהשלב הסוער יגמר – סביר להניח שהיא תחזור בחזרה ותאמץ את הערכים שלנו.

איך שומרים על יחסים טובים?

מוודאים שיש לנו זמן איכות איתה לפחות פעם בשבוע (רק את והיא)

מפחיתים משמעותית את הביקורת ובוחרים היטב על מה אנחנו רוצות להיאבק (האם שווה להרוס יחסים על חדר מבולגן או על שיעורי בית?)

נפרגן לה על מה שרק אפשר ואפילו אם רבנו אתמול – לזכור שכל דקה היא הזדמנות פז להתחיל מחדש.

לא להיעלב ממנה – היא עדיין זקוקה לך אבל אחרת! היא כבר לא ילדה קטנה שצריכה טיפול ודאגה מסביב לשעון אבל היא צריכה אוזן קשבת ומבוגר אחראי שתוכל לפנות אליו (יש לה מספיק חברות).

אם תדעי להקשיב יותר ופחות להעביר ביקורת – היא תראה בך כתובת ראשונה ועיקרית לפנות אליה כשבאמת תזדקק לעזרה.

ולבסוף לא לשכוח, לנשק ולחבק אותה וכמובן להגיד לה שאת אוהבת אותה – אל תחשבי שזה מובן מאליו עבורה!