מטלות בית - עוד שלב בדרך לעצמאות ותחושת ערך טובה

כשהם צעירים הם רוצים לעזור, להיות חלק משמעותי מהבית והמשפחה, נכון שלנו לא תמיד יש כוח וחשק ורק בא לנו לתקתק הכל, אבל אם אנחנו רוצים לגדל אותם לאחריות ועצמאות כדאי להתחיל מגיל צעיר כשעוד יש להם מוטיבציה

ילדים רוצים להיות עצמאיים, לעזור ולתרום את חלקם כל הזמן, עוד מגיל צעיר מאוד כשהם מתחילים לומר לנו "אני לבד". פעמים רבות בגלל כל מיני סיבות: חוסר זמן והרצון שלנו לתקתק עניינים או שאנחנו לא חושבים שהם מסוגלים – אנחנו מסרבים פעם אחת, פעמיים ושלוש… וכך חולפות להן השנים והנה הילדים הצעירים הופכים למתבגרים ואנחנו בעיקר מתלוננים על כך שהם לא עושים כלום בבית.

אז תשמעו סיפור – הבן שלי (4.5) ביקש יום אחד להצטרף לבעלי בשטיפת רצפה (סיפור אמיתי!). בעלי הסכים על אף השעה המאוחרת, ושניהם יחד עם שני מגבים שטפו וניקו את הרצפה ביסודיות. אין מספיק מילים כדי שאוכל לתאר את השמחה שהיתה על פניו של הילד על שתרם את חלקו "ממש כמו גדול".

לפעמים דבר שנראה לנו כל כך לא משמעותי כמו לאפשר לילד לשטוף צלחת או לסחוב קערת סלט לשולחן כשהוא מבקש, יכול לעזור ולתרום לילד לתחושה של העצמה, כוח, משמעות, שייכות למשפחה וכמובן למידת מיומנויות שאנו זקוקים להם בחיינו –שטיפת כלים, קיפול כביסה וכל המטלות האחרות שאנחנו עושים בטבעיות, אלה מיומנויות שנרכשות עם הזמן והניסיון.

אפשר לבדוק עם הילדים במה היו רוצים לקחת חלק במטלות הבית – תנו להם את הדברים הכיפיים שהם אוהבים, והחליפו את המטלה כל שבוע כדי שלא "ייתקעו" עם זריקת האשפה ב- 4 שנים הקרובות. ואז עם קצת סבלנות, והבנת החשיבות של תהליך למידה וכיצד תורם להתפתחות שלהם – תנו להם להיות ולהרגיש חלק בלתי נפרד מהבית אליו הם שייכים.