מה הקשר בין מרשמלו לבין הצלחה בחיים?

התפקיד המרכזי שלנו ההורים הוא להכין את הילד שלנו לקראת יציאה לחיים בוגרים ועצמאיים. מה עושים ומאיפה כדאי להתחיל? הצעד הראשון מתחיל במרשמלו אחד קטן.

לפני כמה עשרות שנים עשו ניסוי עם ילדים בני שנתיים עד ארבע. כל ילד בתורו נכנס לחדר ובו כסא ושולחן שעליו הונח מרשמלו אחד. לכל ילד נאמר שאם יצליח להתאפק ולא לאכול את המרשמלו עד שמישהו ייכנס חזרה – יוכל לקבל בתמורה שני מרשמלו.

שליש מהילדים הצליחו להתאפק.

אחרי כמה שנים, חזרו ובדקו מה קרה עם אותם ילדים שהשתתפו בניסוי. החוקרים גילו שרוב הילדים שהצליחו להתאפק ולדחות את הסיפוק – היו בעלי יכולות גבוהות מבחינה חברתית ולימודית – יותר מאלה שלא הצליחו להתאפק. עוד גילו' שאותם ילדים פיתחו יכולות טובות יותר בהתמודדות עם תסכולים ומצבי לחץ.

לעיתים קרובות אנחנו מתקשים לעמוד מול ילד שבוכה או זועם כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה – וכנראה שחלקנו גם נוותר ונסדר בשבילו את המציאות כדי שלא יהיה מאוכזב.

מה מומלץ וכדאי לעשות?

קודם כל, עצרו וחשבו כמה שנים קדימה – האם אני תמיד אוכל לסדר את המציאות עבור הילד שלי?

סביר להניח שלא… ולכן כדאי לזכור שהתפקיד המרכזי שלנו ההורים הוא להכין את הילד שלנו לקראת יציאה לחיים בוגרים ועצמאיים. בסופו של דבר הילד יצטרך להתמודד בכוחות עצמו כדי להשיג את מטרותיו ולהצליח בחיים ולכן כדאי שנאפשר לו להתאמן ולהתמודד כבר מגיל צעיר.

מה זה אומר?

שאם החלטתי והודעתי מראש שעכשיו הוא לא יכול לקבל סוכריה כי חשוב לי שיאכל ארוחת ערב בריאה ומסודרת – והוא צורח ומשתטח בתסכול נוראי על הרצפה – כדאי שאזכור שאני מאמנת אותו להתמודד בדחיית סיפוקים ושזו מיומנות חשובה ביותר לחיים שלנו כבוגרים. כשאני בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון עבור הילד שלי, מתוך אמונה אמיתית וערכים שחשובים לי – הגבול שאני רוצה להציב לילד שלי יהיה הרבה יותר ברור לו. באשר לבכי וההשתטחות.. באמת קשה לו עכשיו, לכן אפשר לרדת לגובה העיניים שלו, לומר שאני רואה כמה קשה לו עכשיו ולתת חיבוק חזק.