עוד על יחסים ומריבות בין אחים

הילדים רבים לפעמים? זה קורה בכל בית בעולם כנראה. מה לגבי הרגעים היפים שלהם? האם לזה אנחנו מצליחים לשים לב?

הילדים שלי רבים ביניהם לעיתים קרובות, מריבות שסובבות בעיקר סביב משאבים: מחשב, משחקים, תשומת לב של ההורים ושל חברים שבאים לבקר. מצד שני הם גם יודעים לבקש סליחה ויודעים להשלים כי חשוב להם להיות ביחד. מעניין לראות את הקשר המיוחד שנרקם ביניהם, לפעמים אני עדה לכך שהם ממש יודעים להרגיש אחד את השני – אם לאחד מהם יש מצב רוח רע – השני מנסה לעודד אותו.

הבת שלי למשל כותבת לאחיה הגדול ממנה פתקי עידוד כל פעם שהיא שמה לב שהוא מצוברח. כשהוא שם לעצמו קורנפלקס בקערה, מביאה לו כפית, או אם הוא לוקח לעצמו מעדן הוא מוציא גם לה מהמקרר ומביא לה. כשהם נפגשים בבית הספר הוא פוגש אותה בהפסקה לפעמים ואם יש לו איזה ממתק הוא מביא גם לה. באחד הערבים השבוע, בעלי סיפר להם סיפור שהפחיד את הבת שלי. אחיה הגדול ירד מהמיטה שלו, כיסה אותה בשמיכה ואמר לה "אל תדאגי, אני איתך".

אז מה יש אצלנו בבית? באמת שיש הכל… אבל חוץ מהמריבות, הצעקות, ההצקות והוויכוחים – הם גם אוהבים אחד את השני, יודעים להתחשב, דואגים ומרגישים אחריות זה כלפי זו. החיזוק של החלק היפה הזה ביניהם יאפשר להם לשמור על מערכת יחסים טובה לאורך שנים כי מריבות לא מעידות על כך שיש יריבות ביניהם, אלה הדברים המשמעותיים לנו.