מלחמות הצדק - כשאין הסכמה בין ההורים

הורים רבים שואלים מה לעשות במקרה שיש אי-הסכמה בינם לבין בן/בת זוגם… או "איך לגרום לבן / בת הזוג לפעול בדרך של הצד השני?"

האם באמת יש לי יכולת לגרום למישהו לעשות משהו בניגוד לרצונו? השאלה הזאת נכונה בהקשר לבני הזוג שלנו וגם בהקשר לילדינו.

אז מה כן אפשר לעשות בכל זאת:

1. אמנם חשוב שיהיה תיאום בין ההורים, אבל מה שיותר חשוב הוא איך אנחנו מנהלים ביננו את חילוקי הדעות במיוחד מול הילדים. האם יש מקום בבית שלנו לפשרה וויתור או שמא יש מלחמות בלתי פוסקות על מי צודק? זה בסדר גמור לא להסכים, אבל אסור לשכוח שהילדים לומדים מאיתנו את המיומנות הזאת… האם נרצה לגדל ילד שיילחם או אחד שילמד להתפשר, לעשות הסכמים, ולהתחשב באחרים? אם אתם לא מסכימים ביניכם – עשו זאת מתוך כבוד לבן / בת הזוג שלכם ונהלו את חילוקי הדעות בצורה מכבדת – יש מקום לדיעות שונות בבית שלנו.

2. הבת שלי רוצה ללבוש חצאית מיני – בעלי לא מסכים אבל אני מסכימה, מה יכריע? במקרה כזה אנחנו מחליטים לפי ההורה שלא מסכים, למה? כי אם לי זה לא מפריע, אבל בעלי מפחד או חושש לילדה (מכל סיבה שהיא) – זה בנפשו, ולכן נלך עם ההחלטה שלו. המסר לילדה במקרה כזה יהיה שאמנם אבא ואני לא מסכימים אבל לאבא זה מאוד מפריע ואנחנו מתחשבים ומכבדים את דעתו. העיקרון: פועלים לפי הצד שקשה לו יותר.

3. מומלץ להגיע לסדנאת הורים יחד כדי ללמוד ממישהו מקצועי ואובייקטיבי. יחד עם זאת, במידה והדבר לא מתאפשר או שבן הזוג מתנגד – הצד שכן הולך ולומד פשוט מתחיל ליישם בבית. במהלך הזמן, סביר להניח שהאווירה והיחסים עם הילדים ישתפרו והעניינים יתנהלו בצורה רגועה יותר – במקרה כזה יתכן ותהיה השפעה גם על בן הזוג אבל זה כמובן לא מבטיח דבר. מה שחשוב הוא להתמקד בשינוי התגובות שלנו ולהימנע מהפעלת לחץ, שיפוטיות או ביקורת כלפי בן הזוג מה שעלול להביא (ובצדק) לתגובות של אנטי.

קראתי לא מזמן משפט שכתב אחי יותם: "במלחמה על הצדק משפחות שלמות נהרסות"

אז עזבו את מלחמות הצדק, והתחילו לפעול בחוכמה ומתוך מטרה אחת ראויה וחשובה – שימו את היחסים (גם עם בן/בת הזוג וגם עם הילדים) במקום הראשון. תמיד! ככה כולם ירוויחו.

הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים / מאת יהודה עמיחי

מִן הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים,

לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם

פְּרָחִים בָּאָבִיב.

הַמָּקוֹם שֶבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים

הוּא רָמוּס וְקָשֶה

כְּמוֹ חָצֵר.

אֲבָל סְפֵקוֹת וְאֲהָבוֹת עוֹשִׂים

אֶת הָעוֹלָם לְתָחוּחַ

כּמוֹ חֲפַרְפֶּרֶת, כּמוֹ חָרִיש.

וּלְחִישָה תִּשָּמַע בַּמָקוֹם

שֶבּוֹ הָיָה הַבַּיִת

אֲשֶר נֶחֱרַב.