top of page
  • Facebook
  • Instagram
  • LinkedIn

הורים כמודל לחיקוי

  • 28 באוק׳ 2022
  • זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 28 באוג׳ 2023

יש לכם טענות כלפי ההתנהגות של הילדים שלכם? תתחילו להסתכל במראה





כמה טענות יש לנו כלפי הדיבור של הילדים שלנו?

אנחנו מרבים להתלונן על הילד שמתחצף, מקלל ומגלגל עיניים ובתגובה אנחנו כמו הליקופטרים – מרחפים מעל ראשו של הילד ובעיקר עושים הרבה רעש ורוח… והילד? ממשיך בשלו.


ילדים הם פעמים רבות המראה שלנו, ההורים, ואם נתבונן לרגע בכנות בעצמנו, עם יד על הלב – האם אנחנו תמיד מדברים בצורה מנומסת, בשקט ובעדינות?


במיוחד בגילאים הצעירים, ילדים לומדים בעיקר מהוריהם איך מתנהגים ומתנהלים בעולם – ואת כל המידע הזה שהילד סופג מאיתנו (וזה הרבה מאוד!) הוא לוקח ומשחזר את זה בדרך שלו.


כמה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו אומרים משפטים שההורים שלנו אמרו?

משפטים כאלה שנשבענו שלא נגיד אותם לעולם… אבל הנה פתאום הם מחליקים החוצה כאילו בלי שליטה.

ההסבר לכך פשוט מאוד, זה המודל שראינו בבית וזה מה שאנחנו מכירים.


כשאנחנו רוצים לחנך, רצוי וכדאי להתנהג באותו אופן בו אנו מצפים מילדינו, כי בבסיס שלנו אנחנו קודם כל שווי-ערך כבני אדם, ועל פי העיקרון הזה, הערכים והכללים חלים על כולנו.


כשאנחנו פועלים בניגוד לערכים ולכללים שאנו מצפים מהילד לעמוד בהם, אחד המסרים שעוברים לילד הוא שבעולם הזה יש כאלה שהם עליונים (ההורים) שנמצאים מעל ה"חוק" ויש נחותים (הילדים) שחייבים לציית. זה כבר נוגד את ערך השוויון ומעמיד את הילד בעמדה נחותה. האם אנו רוצים לגדל ילד שמחזיק בתפיסת עולם של "עליונים ונחותים"?

במצב כזה, סביר להניח שהילד יהיה במאבק תמידי עם עצמו, עם הוריו, אחיו והסביבה כולה בניסיון לשמר את הרגשת העליונות (כי מי רוצה להרגיש נחות?).


ילד שעסוק בסטטוס הקיומי שלו לא יהיה פנוי לעסוק במשימות החיים אותם הוא אמור למלא, כמו ללמוד בגן או בבית ספר, להיות חבר ובכלל להתפתח ולעשות כל מה שילד אמור לעשות.


נקודה נוספת למחשבה, האם ילדים יכולים לכבד ערכים וכללים מתוך מוטיבציה פנימית כאשר ההורה בעצמו לא מכבד אותם? חשבו על המסר הכפול שהילדים קולטים… אז נכון שאנחנו יכולים להשתמש בכוח, באיומים ובכפייה… אבל המחיר לטווח ארוך יהיה כבד מדי, והיחסים עם הילדים והאווירה בבית יהיו עכורים. האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הכבד הזה בתמורה לציות של הילדים?


אז אם נחזור לציפייה שלנו מהילדים לדבר בנימוס - זה אומר שכדאי שגם אני לא אקלל ואצעק, אפילו לא את הנהג שחתך אותי עכשיו בכביש, ולא את השכנה שעצבנה אותי נורא, וגם לא כשאני בטוחה שהילדים ישנים ולא שומעים אותי.

הנוסחא הפשוטה היא:

מודלינג של הערכים שלנו + שמירה על יחסים טובים עם ילדינו = יובילו לסבירות גבוהה יותר שהם יאמצו את הערכים והכללים שאנו רוצים ללמד בבית.

 
 
 

Comments


bottom of page