אני רוצה עכשיו! על דחיית סיפוקים ותסכולים של ילדים

איך מתנהג נער מתבגר או אדם מבוגר כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה בזמן שהוא רוצה? הכל תלוי עד כמה הוא מסוגל לדחות סיפוקים ולעמוד בתסכול שהוא חש – אלה הן שתי מיומנויות חשובות ביותר שכדאי לעזור לילדים שלנו ללמוד אותן ולהתאמן כשהם עוד צעירים.

דחיית סיפוקים ועמידה בתסכולים אצל ילדים – שתי מיומנויות חשובות ביותר שאנחנו ההורים יכולים לאמן ולפתח אצל הילדים שלנו. דמיינו ילד בן 4 בזמן התפרצות זעם בגלל שלא קיבל באותו רגע את הממתק שכל כך רצה… תריצו כמה שנים קדימה ואותו ילד הוא כבר מתבגר בן 17 שזועם ומתפרץ על הוריו בגלל שלא מתאפשר להם (או שהחליטו שעליו לעבוד לשם כך) לממן את שיעורי הנהיגה או לקנות לו את האייפון הכי חדש בשוק. תריצו עוד כמה שנים קדימה לאדם מבוגר שלא קיבל את הקידום שכל כך רצה… הבנתם את הרעיון.

היום כשהילדים שלנו עוד צעירים החובה שלנו היא ללמד אותם כיצד מסתדרים בעולם הזה. חלק נכבד מהלמידה הזו קשורה ברגשות הלא נעימים וביכולת ההתמודדות של הילדים עם אותם רגשות.

אז מה אפשר לעשות מגיל צעיר?

למשל, אם הילד מבקש עוגיה או כוס מים – בהנחה שהוא לא יכול לקחת לבד, אפשר להמתין דקה או שתיים במקום לרוץ מיד ולהגיש.

כשאנחנו מכינים עוגה יחד, הילדים הם מיד רוצים לטעום מהקרם וקשה להם להתאפק אמנם, אבל אני מבקשת מהם לחכות עד שנסיים להשתמש בו ונראה כמה נשאר (וכמובן שתמיד נשאר בשבילם :-)).

אז נכון שבגיל שנתיים היכולת לדחות סיפוקים כמעט אינה קיימת אבל לאט לאט עם הזמן אני יכולה לעזור להם להתאמן ולשכלל את המיומנות הזאת.

באשר לעמידה בתסכולים – אני אומרת לעצמי שהחיים אמנם יפים אבל לשמחתנו החיים הם גם שיעור אחד גדול. אז איך אפשר ללמד את הילדים לעמוד בתסכולים?

קודם כל החשיבה ביני לבין עצמי שמותר לילד שלי להיות לא מרוצה לפעמים, ובחיים האמיתיים לא כולם יעמדו לשירותו כדי להשביע את רצונו. אם התפקיד שלנו הוא להכין את הילד לחיים שבחוץ אני אאפשר לו להרגיש מתוסכל ולא אמהר לתקן את המצב או לפצות על ההרגשה הרעה שיש לו.

כמובן שאני לא עומדת מהצד ומתבוננת בו… אלא אני יכולה ומומלץ להביע אמפתיה כי הילד באמת נמצא בסיטואציה של קושי רגשי, אז אני יכולה להגיד משהו כמו "אני מבינה שאתה מתוסכל ומאוכזב שלא קיבלת את החטיף עכשיו אבל אנחנו לקראת ארוחת ערב" או "אני רואה כמה קשה לך אבל אחותך משחקת עם המשחק כרגע, כשהיא תסיים תוכל לקחת, רוצה חיבוק?".

כשאני מבינה את חשיבות הלמידה אולי זה גם קצת יקל עלי כהורה להתמודד עם חוסר שביעות הרצון של הילד, הכעס והאכזבה שלו – מתוך מחשבה שאני יודעת איזה מבוגר אני רוצה לגדל – כזה שיודע לשמוח בחלקו, שמבין שאנו צריכים לעבוד בשביל להרגיש את הסיפוק ושלא הכל מונח לנו על מגש של כסף.